פרסומים
אמני רחוב – מבט לא שגרתי על חינוך וטיפול | אוהד שפריר / הוצאת אלבטרוס
אמני רחוב הם להטוטני הרגע: הם שוזרים את אמנותם בתנועה החיה של הרחוב, בכאוס הגדול של החיים. הספר אמני רחוב מציע לזהות את החשיבות של אמנות זו עבור אנשי חינוך וטיפול. “אמני רחוב חיים בסביבה שיכולה להיות קשה, בלתי צפויה ולעיתים אכזרית. אבל ברחוב יש חיים. בניגוד לקניונים הממוזגים, זהו מקום חי ומשתנה, דינאמי ותוסס. הרחוב מחייב ערנות ודריכות, הוא מחדד את החושים ומאתגר אותם. באופן דומה גם אנו, החיים בעולם החינוך והטיפול, בוחרים לעבוד בסביבה חשופה ומשתנה. כאמני רחוב, אנו מנסים ליצור התרחשויות שיעצרו את התנועה המוכרת של הילדים ויעוררו אותם לשינוי וללמידה משמעותית, וכמוהם, אנו שואפים לכך ש”קהל המשתתפים” ימשיך לדרכו אחרי המפגש אתנו, אך יהיה שונה מעט מכפי שהיה לפני שפגשנו אותו.
בטיבו של שינוי קטן זה ובאופן שבו אפשר לחולל אותו, עוסק ספר זה”. (מתוך ההקדמה) הספר אמני רחוב מציע לקורא מפגש עם רעיונות מקוריים על עולם החינוך והטיפול. הוא מתאר מודל חדש (“ארבעת הממדים”) שבבסיסו עומדת התנועה בין חוויות הישרדותיות, סתמיות או מזויפות – אל עבר יצירתיות ואותנטיות. הספר מפגיש את הקוראים עם מיקרוקוסמוס מרתק המתרחש בפנימייה חינוכית טיפולית יוצאת דופן, “נווה צאלים”. משם הוא לוקח אותם למסע אישי שדרכו יוכלו למצוא איכויות חדשות בחייהם ובעבודתם. אוהד שפריר, פסיכולוג קליני בכיר ומנהל המרכז החינוכי – טיפולי “נווה צאלים”, הקים את המגמה לאקופסיכולוגיה בסמינר הקיבוצים, עוסק שנים רבות בחינוך, בטיפול ובעבודה עם בני נוער והורים. זאת לצד חתירה בקאייקים, גלישת גלים, ורכיבה על אופנוע. נשוי לרונה ואב לשלשה בנים.
זרקור על נווה צאלים | מגזין ׳אפשר׳ / גליון 20
במטרה ליצור מעורבות ושותפות של ההורים בחיי ילדיהם, הוקם ב״נווה צאלים״ מרכז הורים, אשר פועל למען שיתוף ושילוב ההורים בפעילויות המתקיימות בבית הספר ובפנימייה. פעילות ההורים כוללת היכרות עם מערכת הערכים, ותהליכי הלמידה והעבודה הטיפולית המתקיימים במקום.
ציפיות ההורים וההבנה שלנו את חשיבות הקשר בין ההורים לילדיהם הובילו אותנו ליצירת כמה מבנים שבהם ניתן לעבוד על שיפור היחסים. על שתי דוגמאות שכאלה ניתן לקרוא במאמרים הבאים, המתארים מודלים שפותחו למען יצירת מעורבות הורים בעולם ילדיהם, באמצעות עבודה קבוצתית משותפת.
מהקרנבל בברזיל למערכת החינוך | ידיעות אחרונות / 24 שעות
הבטוקדה, כך מסתבר,יכולה להיות הרבה יותר מהרכב מתופפים שנועד להרקיד את ההמון.
תשאלו את שי פרידור ורועי בר־אבן ,בוגרי החוג לתרפיה במוזיקה בסמינר לוינםקי, שפיתחו בשנים האחרונות מודל טיפולי תוך שימוש בתופי הבטוקדה השונים, אותו הם מפעילים בהצלחה ב״נווה צאלים״, מרכז רב־תחומי לחינוך וטיפול ופנימייה לבני נוער.
בנות ברבורים ומחזור החיים | חיות וחברה / כתה העת הישראלי לקשר בין אנשים לבעלי חיים
מאמר זה עוסק באחד החוגים, שהתקיים במרכז החי, במהלך שנות הלימודים 2002-2003 . אוכלוסיית היעד של חוג זה הייתה קבוצת בנות מתבגרות. את התכנים שהועברו בחוג ניתן לחלק לשני חלקים: בחלק הראשון הוקדשו המפגשים ליצירת זהות קבוצתית, באמצעות מתן שמות וסמלים מעולם החי. בדרך זו נוצר דימוי סימבולי משותף לכל חברות הקבוצה, שליווה את התהליך לאורך השנה. בחלק השני הוקדשו המפגשים להכרת מחזור החיים של בעלי החיים והאדם ולעיבוד תכנים, הקשורים לעולמן הפנימי של הבנות, דרך האנלוגיות שבין בעלי חיים לאדם.
נייר רישום | רישום מתוך התבוננות בדגש על מצע הנייר / הרצאה
הרצאה זו ניתנה במסגרת יום העיון השנתי של המחלקה לטיפול באמנות בבית ברל:
‘הנייר סובל הכל’ (תשע”ט, ה-15.3.19)
מרצה: נורית וולק – מטפלת באמנות בפנימית ‘נווה צאלים, מרצה במכללה לאמנות וחברה ASA.
‘נווה צאלים’ הינה פנימיה פוסט אשפוזית ובית- ספר לחינוך מיוחד. הפנימיה מיועדת לבני נוער עם הפרעות נפשיות קשות עם רמת אינטליגנציה ממוצעת ומעלה. המסגרת מהווה מרחב חיים טיפולי-חינוכי-לימודי. בפנימייה ניתנים טיפולים באמצעות תנועה, חושים, מוזיקה, אומנות, גינון, בעלי חיים, בישול ועוד. הלמידה מתקיימת במרכזי למידה בתחומים שונים בהם מתקיימת למידה אישית וקבוצתית. מרכז אמנות הוא מרכז ‘חומר וצבע’ ובשפת הנערים והנערות’ ‘חומ”צ ” פתוח כארבעה ימים בשבוע ופועל בפורמט ‘סטודיו פתוח’ ברוב שעות היממה. בנוסף לסטודיו הפתוח, במרכז פועלות קבוצות שונות ומתקיימים מפגשים פרטניים וקבוצות הורים. אציג כאן את קבוצת ‘הרישום מתך התבוננות’ בהתמקדות ב’נייר’ במשמעות השכיחה שלו והלכאורה טרוויאלית- נייר כמצע לרישום. קבוצת רישום מתוך התבוננות פועלת כ-11 שנים במרכז.
